מילון מונחים

אבהות משפטית היא מערכת היחסים המשפטית המוכרת בין אב לילדו, המעניקה זכויות וחובות הדדיות על פי חוק. קביעת האבהות המשפטית מהווה בסיס למימוש זכויות וחובות הוריות, לרבות מזונות, אפוטרופסות, וזכויות ירושה. דרכי קביעת אבהות משפטית: רישום בתעודת לידה של ילד שנולד במסגרת נישואין הכרה וולונטרית של האב בילד יחד עם המשך

אחריות הורית משותפת היא מודל משפטי המעגן את זכותם וחובתם של שני ההורים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחיי ילדיהם, גם לאחר פרידה או גירושין. עיקרון זה מבוסס על טובת הילד ומדגיש את חשיבות מעורבותם של שני ההורים בקבלת החלטות מהותיות בחיי הילד. מרכיבי האחריות ההורית המשותפת: קבלת החלטות משותפת בנושאי המשך

איזון משאבים הינו הסדר משפטי המעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, המתייחס לחלוקת הרכוש בין בני זוג בעת פקיעת הנישואין. העיקרון המרכזי הוא שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהוחרגו במפורש בחוק. נכסים הכלולים באיזון המשאבים: חסכונות ופיקדונות בנקאיים זכויות המשך

אלימות במשפחה היא תופעה המתייחסת למעשי אלימות פיזית, נפשית, מינית או כלכלית המתרחשים בין בני משפחה. על פי החוק הישראלי, מדובר בעבירה פלילית חמורה המוגדרת בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. התופעה כוללת התעללות בבן/בת זוג, בילדים, בהורים או בבני משפחה אחרים, כאשר המחוקק מייחס חומרה יתרה לעבירות אלו בשל הפגיעה המשך

אמנת האג היא סדרת אמנות בינלאומיות שנחתמו בהאג, הולנד, המסדירות היבטים שונים של המשפט הבינלאומי הפרטי. האמנות העיקריות עוסקות בהגנה על ילדים, סכסוכי משמורת בינלאומיים, וסוגיות של המצאת מסמכים משפטיים בין מדינות. תחומי פעילות עיקריים חטיפות ילדים בינלאומיות והחזרתם למדינת מגוריהם הרגיל הסדרת המצאת מסמכים משפטיים בין מדינות חברות אימוץ המשך

אפוטרופסות היא מינוי משפטי המעניק סמכות חוקית לאדם או גוף (האפוטרופוס) לדאוג לענייניו של אדם אחר (החסוי) שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו. המינוי נעשה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. תחומי אחריות האפוטרופוס ניהול ענייניו הכספיים של החסוי דאגה לצרכיו האישיים והרפואיים קבלת החלטות המשך

בוררות בסכסוכי משפחה הינה הליך חלופי ליישוב סכסוכים משפחתיים מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת הליך זה, הצדדים ממנים בורר מוסכם - בדרך כלל עורך דין מומחה בדיני משפחה או דיין לשעבר - אשר מוסמך להכריע בסכסוך ביניהם. החלטת הבורר מחייבת את הצדדים בהתאם לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. מאפייני ההליך הליך מהיר המשך

ביטול אבהות הוא הליך משפטי במסגרת המשפט האזרחי, שבו מבקש אדם הרשום כאביו של ילד לבטל את רישום האבהות שלו. ההליך מתבסס על טענה כי הרישום נעשה בטעות או על סמך מידע שגוי, ומטרתו לתקן את המרשם הרשמי ולבטל את החובות והזכויות הנובעות מקשר האבהות. תנאים להגשת תביעה לביטול אבהות: המשך

בית הדין הרבני הינו ערכאה שיפוטית ממלכתית בישראל הפועלת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. בית הדין מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, כאשר סמכותו הייחודית כוללת סידור קידושין וגיטין, וכן הכרעה בתביעות גירושין בין בני זוג יהודים. תחומי סמכות עיקריים: ענייני נישואין וגירושין של המשך

בקשה להכרה בהורות הינה הליך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו מבקש אדם כי יוכר כהורה משפטי של ילד. הליך זה נדרש במקרים בהם הקשר ההורי אינו מוכר באופן אוטומטי על פי חוק, כגון במקרה של הורות משותפת בזוגות מאותו המין, או במקרים של פונדקאות חו"ל. תנאים להגשת הבקשה המשך

בקשה לצו הורות הינה הליך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה, שמטרתו להכיר בהורות משפטית של בן או בת זוג של ההורה הביולוגי כלפי הילד. הליך זה נדרש במקרים בהם קיים קשר הורי בפועל, אך אין הכרה משפטית פורמלית בהורות. תנאים להגשת הבקשה קיום זוגיות מוכחת בין בני הזוג הסכמה המשך

גישור הוא הליך חלופי ליישוב סכסוכים (Alternative Dispute Resolution) שבו צד שלישי ניטרלי, המכונה מגשר, מסייע לצדדים להגיע להסכמה מרצון. בשונה מהליך משפטי, הגישור מאפשר לצדדים לשלוט בתוצאות ולהגיע לפתרון מוסכם באופן גמיש ויעיל, תוך שמירה על סודיות ההליך. מאפייני הליך הגישור: וולונטריות - הצדדים רשאים להפסיק את ההליך בכל המשך

גישור חובה בגירושין הינו הליך מקדים מחייב בתהליך הגירושין בישראל, שנקבע בתקנות בתי המשפט. מטרתו לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות בסוגיות המחלוקת ביניהם באמצעות מגשר מקצועי, טרם פנייה להליך משפטי מלא. ההליך מתקיים במסגרת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. מאפייני ההליך פגישת מהו"ת (מידע, היכרות המשך

הגבלת חינוך ילדים לאחר גירושין הינה סוגיה משפטית מורכבת העוסקת בזכויות ההורים לקבל החלטות בנוגע לחינוך ילדיהם המשותפים לאחר פירוד או גירושין. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים נשארים אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם גם לאחר הגירושין, ונדרשת הסכמה הדדית בהחלטות מהותיות הנוגעות לחינוך הילדים. הדבר כולל בחירת מסגרת המשך

הגבלת יציאה מהארץ של קטין בגירושין הינה צו משפטי המונע את יציאתו של ילד קטין מגבולות מדינת ישראל ללא הסכמת שני הוריו או אישור בית המשפט. צו זה מוצא מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במטרה להגן על טובת הקטין ולמנוע הברחתו על ידי אחד ההורים. תנאים להוצאת צו הגבלת יציאה המשך

הגבלת פרסום פרטי תיק גירושין הינו צו משפטי המוצא על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, האוסר על פרסום פרטים מזהים או מידע אישי הקשור להליכי גירושין. מטרת ההגבלה היא להגן על פרטיותם של הצדדים המעורבים ובמיוחד על טובתם של קטינים. היקף ההגבלה איסור פרסום שמות הצדדים המשך

הוצאה לפועל של דמי מזונות הינו הליך משפטי המאפשר אכיפת תשלום מזונות שנפסקו בבית המשפט או בבית הדין הרבני. ההליך מתבצע באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ומעניק לזוכה כלים אפקטיביים לגביית החוב מהחייב. אמצעי אכיפה עיקריים עיקול חשבונות בנק ומשכורת הגבלות על רישיון נהיגה וחשבון בנק עיכוב יציאה מהארץ הגבלת שימוש המשך

הורות משותפת היא הסדר משפטי המעגן את זכויותיהם וחובותיהם של שני ההורים בגידול ילדיהם המשותפים לאחר פרידה או גירושין. ההסדר מבוסס על העיקרון כי טובת הילד מחייבת שמירה על קשר משמעותי עם שני הוריו, תוך חלוקת האחריות ההורית ביניהם באופן שוויוני ככל הניתן. מרכיבי ההורות המשותפת חלוקת זמני שהות של המשך

הטרדה מאיימת (stalking) היא דפוס התנהגות חוזר ונשנה של מעקב, התחקות או הטרדה של אדם, באופן שעלול לעורר חשש או פחד אצל הקורבן. על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, מדובר בפגיעה בשלוות חייו, פרטיותו או חירותו של אדם, או גרימת נזק לו בכל דרך אחרת. ההטרדה יכולה להתבטא במעקב המשך

הליך יישוב סכסוכים הינו תהליך מובנה המיועד לפתרון מחלוקות בין צדדים באמצעות מנגנונים חלופיים להליך המשפטי הרגיל. מטרתו העיקרית היא להביא לסיום הסכסוך בדרך יעילה, מהירה וחסכונית יותר מההליך השיפוטי המסורתי, תוך שמירה על יחסים תקינים בין הצדדים. דרכים מקובלות ליישוב סכסוכים: גישור - הליך וולונטרי בו צד שלישי ניטרלי המשך

הסדרי שהות הינם הסדרים משפטיים המגדירים את אופן חלוקת זמני השהייה של ילדים עם כל אחד מהוריהם לאחר פרידה או גירושין. הסדרים אלו נקבעים בהתאם לעקרון טובת הילד, תוך התחשבות במכלול הגורמים המשפיעים על רווחתו הפיזית והרגשית. קביעת הסדרי השהות הסכמה הדדית בין ההורים באמצעות הסכם גירושין החלטת בית המשפט המשך

הסכם גירושין הינו מסמך משפטי מחייב המסדיר את מכלול ההיבטים הנלווים להליך הגירושין בין בני זוג. ההסכם נערך בכתב ומחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לסמכות השיפוט. נושאים מרכזיים בהסכם גירושין: חלוקת הרכוש המשותף והנכסים הסדרי משמורת וזמני שהות עם הילדים מזונות ילדים ומזונות המשך

הסכם גירושין עם סעיף סודיות הינו מסמך משפטי מחייב המסדיר את תנאי הגירושין בין בני זוג, הכולל סעיף מיוחד האוסר על הצדדים לחשוף פרטים מההסכם או מהליך הגירושין לצדדים שלישיים. הסכם זה מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ומקבל תוקף של פסק דין. מרכיבי הסעיף המשך

הסכם גישור הינו מסמך משפטי מחייב המסכם את תוצאות הליך הגישור בין הצדדים המעורבים בסכסוך. ההסכם נערך בסיוע המגשר ומפרט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הליך הגישור, כולל התחייבויות הדדיות ודרכי יישוב המחלוקות. מאפיינים עיקריים ההסכם נחתם מרצונם החופשי של הצדדים ניתן לאשרו בבית המשפט ולתת לו תוקף של המשך

הפחתת דמי מזונות בעקבות שינוי נסיבות הינה בקשה משפטית המוגשת לבית המשפט על ידי החייב במזונות, המבקש להפחית את גובה דמי המזונות שנקבעו בפסק דין קודם. הבקשה מתבססת על שינוי מהותי בנסיבות החיים של הצדדים המעורבים, אשר מצדיק את הפחתת סכום המזונות. תנאים להגשת בקשה להפחתת מזונות: שינוי מהותי במצבו המשך

השפעת גירושין על מקום מגורי הילדים הינה סוגיה משפטית מורכבת העוסקת בקביעת הסדרי המגורים של ילדים לאחר פירוד או גירושין של הוריהם. בית המשפט לענייני משפחה מכריע בנושא זה תוך שימת דגש על טובת הילד כשיקול מרכזי ועליון. שיקולים מרכזיים בקביעת מקום מגורים: גיל הילדים והתפתחותם הרגשית קרבה למסגרות חינוך המשך

השפעת מעבר מגורים על משמורת הינה סוגיה משפטית מורכבת העוסקת בהשלכות של שינוי מקום המגורים של הורה משמורן על הסדרי המשמורת והראייה שנקבעו. בית המשפט לענייני משפחה בוחן את השפעת המעבר על טובת הילד, תוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים. שיקולים מרכזיים בבחינת השפעת המעבר: השפעת המעבר על הקשר עם ההורה המשך

התנגדות להסכם גירושין היא פעולה משפטית המאפשרת לצד בהליך גירושין להביע אי-הסכמה להסדר הגירושין המוצע. ההתנגדות יכולה להתייחס לכלל ההסכם או לסעיפים ספציפיים בו, ועליה להיות מוגשת לבית המשפט או לבית הדין הרבני בהתאם לסמכות השיפוט. עילות להתנגדות פגמים בכריתת ההסכם (טעות, הטעיה, כפייה או עושק) תנאים בלתי סבירים או המשך

התרת נישואין הינו מונח משפטי המתייחס להליך החוקי של סיום קשר הנישואין בין בני זוג. בישראל, הליך זה מתבצע בהתאם למעמדם האישי של בני הזוג ודינם הדתי. עבור יהודים, ההליך מתקיים בבית הדין הרבני באמצעות סידור גט, ואילו עבור בני דתות אחרות - בבתי הדין הדתיים המתאימים להם. דרכים להתרת המשך

זכויות הילד בגירושין הן מכלול הזכויות המשפטיות המוקנות לקטינים במסגרת הליכי גירושין של הוריהם, המעוגנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עקרון טובת הילד מהווה שיקול מרכזי בקביעת הסדרי המשמורת, הסדרי ראייה ומזונות. זכויות יסוד בהליכי גירושין הזכות להישמע ולהביע דעה בהליכים הנוגעים לעתידו הזכות לקשר סדיר המשך

זכויות הילד במשפחה חד הורית הן מכלול הזכויות המשפטיות המוקנות לקטינים החיים עם הורה יחיד, מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוקים נוספים. זכויות אלו כוללות את הזכות למזונות, הסדרי ראייה עם ההורה שאינו משמורן, וקבלת החלטות הנוגעות לחינוך ובריאות הילד. זכויות יסוד הזכות לקשר רציף עם שני ההורים הזכות לקבלת המשך

זכויות הסבים והסבתות הן מכלול הזכויות המשפטיות המוקנות לסבים ולסבתות ביחס לנכדיהם במסגרת הדין הישראלי. זכויות אלו מעוגנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובפסיקת בתי המשפט, ומתמקדות בעיקר בהסדרי ראייה ובשמירת הקשר בין הסבים לנכדיהם. היקף הזכויות זכות לקיום קשר סדיר עם הנכדים אפשרות להגיש בקשה להסדרי ראייה זכות עמידה בהליכים המשך

זכויות ידועים בציבור הינו מעמד משפטי המוכר בדין הישראלי, המתייחס לבני זוג החיים יחד כמשפחה במשק בית משותף, מבלי שנישאו באופן רשמי. מעמד זה מקנה זכויות וחובות הדומות במהותן לאלו של בני זוג נשואים, בדגש על היבטים רכושיים. תנאים להכרה כידועים בציבור חיים משותפים במשק בית אחד קיום מערכת יחסים המשך

זכויות קטין להבעת דעה בהליך משפטי הינה זכות יסוד המעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. זכות זו מקנה לקטין את האפשרות להביע את דעתו ורצונותיו בהליכים משפטיים הנוגעים לחייו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. עקרונות מרכזיים חובת בית המשפט לאפשר לקטין להביע את דעתו בענייניו התחשבות במשקל המשך

חובת גילוי מידע בין בני זוג בהליך גירושין היא דרישה משפטית המחייבת את הצדדים לחשוף זה בפני זה מידע מלא ומדויק אודות מצבם הכלכלי, נכסיהם והכנסותיהם במסגרת הליך הגירושין. חובה זו נגזרת מעקרון תום הלב ומהווה חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי. היקף חובת הגילוי פירוט מלא של נכסים והכנסות מכל המשך

חובת יידוע קטין בגירושין היא חובה משפטית המעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, המחייבת את בית המשפט להבטיח כי קטין מקבל מידע מתאים אודות הליכי הגירושין של הוריו. החובה נועדה להגן על זכויותיו של הקטין ולאפשר לו להביע את דעתו בנושאים המשפיעים על חייו. עקרונות מרכזיים הקטין זכאי לקבל מידע המשך

חובת תשלום מזונות בין בני זוג פרודים הינה חובה משפטית המעוגנת בחוק לספק תמיכה כלכלית לבן/בת הזוג ולילדים המשותפים במהלך תקופת הפירוד, טרם הגירושין הרשמיים. החובה נקבעת על פי הדין האישי החל על בני הזוג ועל פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. היקף החובה מזונות הכרחיים: כיסוי צרכים בסיסיים כגון המשך

חוות דעת מומחה בענייני משמורת הינה הערכה מקצועית המוגשת לבית המשפט על ידי מומחה מוסמך, בדרך כלל עובד סוציאלי או פסיכולוג, במסגרת הליכי משמורת ילדים. מטרת חוות הדעת היא לסייע לבית המשפט בקבלת החלטה מושכלת בדבר טובת הילד והסדרי המשמורת המיטביים עבורו. מרכיבי חוות הדעת הערכת מסוגלות הורית של שני המשך

חוק הירושה הוא חוק יסוד במשפט הישראלי המסדיר את כללי העברת רכושו של אדם לאחר מותו. החוק, שנחקק בשנת 1965, קובע את הכללים והעקרונות לחלוקת עיזבון, מגדיר את זכויות היורשים ומסדיר את הליכי הירושה על פי דין וצוואה. עקרונות מרכזיים בחוק הירושה: ירושה על פי דין - הסדרת חלוקת העיזבון המשך

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 הינו חוק יסוד במשפט הישראלי המסדיר את מעמדם המשפטי של קטינים ובגירים, וקובע את העקרונות המנחים בנוגע לכשרותם המשפטית. החוק מגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של אפוטרופוסים טבעיים (הורים) ואפוטרופוסים ממונים, ומסדיר את הליכי מינוי האפוטרופסות והפיקוח עליהם. עקרונות מרכזיים בחוק: קביעת גיל הכשרות המשפטית המלאה המשך

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, הינו חוק מרכזי המסדיר את היחסים הכלכליים בין בני זוג נשואים בישראל. החוק קובע הסדר של איזון משאבים בין בני הזוג, לפיו כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג בעת פקיעת הנישואין עקב גירושין או פטירה. החוק מגדיר המשך

חוק למניעת אלימות במשפחה הינו חוק שנחקק בשנת 1991 במטרה להגן על בני משפחה מפני אלימות פיזית, מילולית, נפשית או כלכלית מצד בן משפחה אחר. החוק מעניק סמכות לבתי המשפט להוציא צווי הגנה המרחיקים את הגורם האלים מהבית המשותף ואוסרים עליו ליצור קשר עם בני המשפחה המוגנים. סעדים עיקריים צו המשך

חוק למניעת הטרדה מאיימת הינו חוק שנחקק בישראל בשנת 2001, שמטרתו להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, על ידי אדם אחר שנוקט בהתנהגות שעלולה להוות הטרדה מאיימת. החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צו הגנה האוסר על המטריד להטריד את המוטרד בכל דרך ומגביל את תנועותיו. המשך

חזקת הגיל הרך היא דוקטרינה משפטית הקובעת כי טובתם של ילדים עד גיל 6 היא להיות במשמורת אמם, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות אחרת. עיקרון זה מעוגן בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. עקרונות מרכזיים החזקה חלה על ילדים עד גיל 6 בלבד ניתנת לסתירה במקרים חריגים המשך

חטיפת ילדים היא עבירה פלילית חמורה המוגדרת בחוק העונשין הישראלי, סעיף 373. העבירה מתייחסת להוצאת קטין ממשמורת חוקית של הוריו או האפוטרופוס החוקי שלו, או החזקתו שלא כדין. העבירה כוללת גם מקרים של הוצאת קטין מישראל ללא הסכמת ההורה השני או אישור בית המשפט. יסודות העבירה הרחקת קטין מהחזקה חוקית המשך

חלוקת קרנות פנסיה בגירושין הינה פעולה משפטית במסגרתה מתבצעת חלוקה של זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך חיי הנישואין בין בני הזוג המתגרשים. הליך זה מעוגן בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014, ומהווה חלק מאיזון המשאבים הכולל בהליך הגירושין. עקרונות מרכזיים בחלוקת קרנות פנסיה חלוקה שוויונית של הזכויות שנצברו המשך

חלוקת רכוש בגירושין הינה הליך משפטי המתבצע במסגרת הליכי גירושין, שבו מתחלק הרכוש המשותף שנצבר במהלך חיי הנישואין בין בני הזוג. בישראל, חלוקת הרכוש מוסדרת על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, הקובע כי בהיעדר הסכם ממון, יחול הסדר איזון המשאבים. עקרונות מרכזיים בחלוקת רכוש נכסים שנצברו במהלך המשך

חיסיון פסיכולוגי של קטין בגירושין הינו זכות משפטית המגנה על פרטיות המידע הנמסר במהלך טיפול פסיכולוגי בקטין במסגרת הליכי גירושין. החיסיון נועד להבטיח את טובת הקטין ולאפשר טיפול נפשי אפקטיבי תוך שמירה על אמון מלא בין המטפל למטופל. היקף החיסיון מידע שנמסר במהלך טיפול פסיכולוגי תרשומות ודוחות טיפוליים אבחונים והערכות המשך

ידועים בציבור הוא מעמד משפטי המוכר בדין הישראלי, המתייחס לבני זוג החיים יחד כמשפחה בחיי שיתוף ומשק בית משותף, מבלי שנישאו באופן רשמי. מעמד זה מקנה לבני הזוג זכויות וחובות דומות לאלו של זוגות נשואים בתחומים רבים של המשפט האזרחי. תנאים להכרה כידועים בציבור: חיים משותפים תחת קורת גג אחת המשך

יורשים על פי דין הם האנשים הזכאים לרשת את עיזבונו של אדם שנפטר ללא צוואה, בהתאם להוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965. סדר הירושה נקבע על פי קרבה משפחתית למוריש, כאשר החוק מגדיר מדרג ברור של זכאות. סדר היורשים על פי דין: בן זוג של המוריש יחד עם ילדיו או צאצאיהם בן המשך

יישוב סכסוך הינו הליך משפטי מוסדר שמטרתו לפתור מחלוקות בין צדדים בדרכים חלופיות להתדיינות משפטית בבית המשפט. ההליך מעוגן בתקנות בתי המשפט (יישוב סכסוך) ומהווה שלב מקדמי חובה בטרם הגשת תביעה בענייני משפחה. מאפייני ההליך תקופת עיכוב הליכים של 60 יום מיום הגשת בקשת יישוב הסכסוך פגישת מהו"ת (מידע, היכרות המשך

מזונות אישה הינם תשלומים שבעל חייב לשלם לאשתו מכוח חובתו על פי הדין האישי החל עליו. בישראל, חובת תשלום מזונות אישה מעוגנת בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, ומושתתת על עקרונות המשפט העברי עבור בני זוג יהודים. היקף הזכאות למזונות מדור ומקום מגורים ראוי מזון ומצרכים בסיסיים ביגוד והנעלה הוצאות המשך

מזונות בגירים הם תשלומים המשולמים לילדים בגירים (מעל גיל 18) על ידי הוריהם מכוח חובת המזונות. בישראל, החובה לשלם מזונות בגירים מעוגנת בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) ובפסיקת בתי המשפט. החובה חלה במקרים מיוחדים, כאשר הבגיר אינו מסוגל לכלכל את עצמו באופן עצמאי. תנאים עיקריים לזכאות למזונות בגירים: שירות צבאי המשך

מזונות ילדים הם חובה משפטית המוטלת על הורים לדאוג לצרכיהם הכלכליים של ילדיהם הקטינים. על פי הדין בישראל, שני ההורים חייבים להשתתף במזונות ילדיהם בהתאם ליכולתם הכלכלית ולצרכי הילדים. החיוב כולל את כל ההוצאות ההכרחיות לגידול הילד, לרבות מזון, ביגוד, מדור, חינוך, בריאות והוצאות חיוניות נוספות. קביעת גובה המזונות הכנסות המשך

מזונות ילדים חריגים הינם תשלומים נוספים על מזונות הילדים הבסיסיים, המיועדים לכיסוי הוצאות חריגות ומיוחדות הנדרשות לטובת הילד. הוצאות אלו חורגות מההוצאות השוטפות והרגילות הכלולות במזונות הרגילים. סוגי הוצאות חריגות הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים טיפולים פרא-רפואיים כגון ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת אבחונים פסיכולוגיים ודידקטיים שיעורים המשך

מחיקת חובות מזונות בהוצאה לפועל הינו הליך משפטי המאפשר לחייב במזונות לבקש מחיקה חלקית או מלאה של חוב מזונות שנצבר, בהתאם לסעיף 69א לחוק ההוצאה לפועל. ההליך מתאפשר במקרים בהם החייב מוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את מחיקת החוב, או כאשר נוצרו נסיבות חריגות המונעות ממנו לעמוד בתשלומי המזונות. תנאים המשך

מנגנוני פיקוח על קיום הסדרי ראייה הם כלים משפטיים ומנהליים שנועדו להבטיח את מימוש זכות הקשר בין הורה לילדיו לאחר פרידה או גירושין. מערכת המשפט בישראל מפעילה מספר אמצעים לאכיפת הסדרי ראייה שנקבעו בהחלטה שיפוטית או בהסכם גירושין. אמצעי פיקוח עיקריים: מרכזי קשר מפוקחים - מסגרות מוגנות למפגשים בין הורים המשך

מעמד הילד במשפטי גירושין הינו מכלול הזכויות והאינטרסים של הקטין במסגרת הליכי גירושין בין הוריו. עקרון טובת הילד מהווה שיקול מרכזי בקביעת הסדרי המשמורת, זמני השהות והמזונות. בית המשפט לענייני משפחה מחויב לשקול את צרכיו הפיזיים, הרגשיים והחינוכיים של הילד, תוך התחשבות בגילו ובמצבו ההתפתחותי. היבטים מרכזיים בקביעת מעמד הילד: המשך

ניהול עיזבון משותף לאחר גירושין הינו תהליך משפטי המתייחס לאופן הטיפול והחלוקה של נכסים משותפים שנצברו במהלך הנישואין, לאחר שהזוג התגרש. התהליך מוסדר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג וחוק הירושה, ומחייב התייחסות מיוחדת לזכויות הקנייניות של שני הצדדים. היבטים מרכזיים בניהול העיזבון חלוקת נכסים משותפים כגון דירה, המשך

ניכור הורי הינו מצב פסיכולוגי בו ילד מפתח דחייה או עוינות כלפי אחד מהוריו, לרוב כתוצאה מהשפעה מכוונת של ההורה השני. תופעה זו מוכרת במערכת המשפט הישראלית כסוגיה משמעותית בתיקי משמורת והסדרי ראייה. מאפיינים עיקריים סירוב בלתי מוצדק של הילד לקשר עם אחד ההורים האשמות שווא והשמצות כלפי ההורה המנוכר המשך

הסכם טרום נישואין הינו מסמך משפטי מחייב הנחתם בין בני זוג טרם נישואיהם, במטרה להסדיר את יחסי הממון ביניהם ולקבוע הסדרים לגבי רכושם המשותף והנפרד. ההסכם מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, ומאפשר לצדדים להתנות על הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק. עיקרי ההסכם חלוקת רכוש במקרה של פירוד המשך

פטור מחובת מזונות בגין נתק משפחתי הינו מצב משפטי בו בית המשפט רשאי לפטור הורה מחובת תשלום מזונות ילדים, כאשר הוכח כי קיים נתק מוחלט בקשר בין ההורה לילדיו, והנתק נובע מסירוב בלתי מוצדק של הילדים לקיים קשר עם ההורה המשלם. תנאים מצטברים להכרה בפטור: הוכחת קיום נתק משמעותי ומתמשך המשך

פיקוח על קיום תנאי הסכם גירושין הינו הליך משפטי המתבצע על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שמטרתו לוודא כי הצדדים מקיימים את התחייבויותיהם על פי הסכם הגירושין שנחתם ואושר. הפיקוח כולל מעקב אחר ביצוע התשלומים, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש ומזונות ילדים. מרכיבי הפיקוח העיקריים בדיקת עמידה המשך

פירוק שיתוף בדירת מגורים הינו הליך משפטי המאפשר לשותפים בנכס מקרקעין להפסיק את הבעלות המשותפת ביניהם. ההליך מעוגן בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ומקנה לכל שותף את הזכות לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת, אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים. דרכי פירוק השיתוף מכירת הדירה וחלוקת התמורה בין השותפים רכישת חלקו המשך

פסיקתא הינה החלטה או צו שיפוטי המוצא על ידי בית המשפט, המהווה את התוצאה הסופית של הליך משפטי. מסמך זה מכיל את ההוראות האופרטיביות של פסק הדין ומשמש כבסיס לביצוע ואכיפת ההחלטה השיפוטית. מאפייני הפסיקתא מסמך רשמי הנושא את חותמת בית המשפט כולל את הסעדים האופרטיביים שנפסקו משמש כאסמכתא לביצוע המשך

פתיחת תיק גירושין הינו הליך משפטי פורמלי המתחיל עם הגשת בקשה לגירושין בבית הדין הרבני (עבור יהודים) או בבית המשפט לענייני משפחה (עבור בני דתות אחרות). ההליך מהווה את תחילתו הרשמית של הליך הגירושין ומחייב הגשת מסמכים ותצהירים המפרטים את עילות הגירושין והסעדים המבוקשים. דרישות בסיסיות להגשה תעודות זהות של המשך

צו הגנה הוא צו משפטי המוצא על ידי בית המשפט במטרה להגן על אדם מפני אלימות או איום מצד בן משפחה או אדם אחר. הצו מעניק הגנה משפטית באמצעות הטלת מגבלות והגבלות על המתנכל, ומהווה כלי משפטי חשוב במניעת אלימות במשפחה. תנאי הצו איסור התקרבות למוגן ולמקום מגוריו איסור נשיאת המשך

צו הורות פסיקתי הינו צו משפטי הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, המכיר בהורות של בן או בת זוג של ההורה הביולוגי כלפי הילד. צו זה מעניק מעמד משפטי שווה להורה הלא-ביולוגי ומבטיח את זכויותיו וחובותיו כהורה לכל דבר ועניין. תנאים למתן הצו הוכחת קשר זוגי יציב בין בני המשך

צו הרחקה הינו צו שיפוטי המוצא על ידי בית המשפט או בית הדין למשפחה, המורה לאדם להתרחק ולהימנע מיצירת קשר עם אדם אחר, לרוב בן משפחה או בן זוג, במטרה להגן על שלומו ובטחונו של המבקש. הצו ניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. תנאי הצו איסור כניסה לדירת המגורים המשך

צו ירושה הוא מסמך משפטי רשמי שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או הרשם לענייני ירושה, המצהיר על זכויות היורשים החוקיים של אדם שנפטר. הצו קובע את זהות היורשים ואת חלקם בעיזבון על פי דין או על פי צוואה. תנאים להוצאת צו ירושה הגשת בקשה לצו ירושה בצירוף תעודת המשך

צו עיכוב יציאה מהארץ הינו צו שיפוטי המונע מאדם לצאת את גבולות מדינת ישראל. הצו ניתן על ידי בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל במטרה להבטיח את קיום ההליך המשפטי או את תשלום החוב. צו זה מהווה הגבלה זמנית על חופש התנועה, המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. תנאים למתן המשך

צו קיום צוואה הוא החלטה שיפוטית הניתנת על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך, המאשרת את תקפותה של צוואה ומעניקה לה תוקף משפטי מחייב. צו זה מהווה תנאי הכרחי למימוש הוראות הצוואה והעברת נכסי העיזבון ליורשים. הליך הוצאת הצו הגשת בקשה לצו קיום צוואה לערכאה המוסמכת המשך

רישום גירושין במשרד הפנים הינו הליך מנהלי המתבצע לאחר קבלת פסק דין גירושין מבית הדין הרבני או מבית המשפט המוסמך. הרישום מהווה את השלב הסופי בתהליך הגירושין ומעדכן את מרשם האוכלוסין במדינת ישראל באופן רשמי לגבי מעמדם האישי החדש של בני הזוג. תהליך הרישום הגשת בקשה לרישום הגירושין בלשכת מרשם המשך

שינוי משמורת הינו הליך משפטי המתרחש כאשר אחד ההורים או גורם מוסמך אחר מבקש לשנות את הסדרי המשמורת הקיימים על ילד. ההליך מתבצע בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר טובת הילד היא השיקול המרכזי והמכריע בקבלת ההחלטה. תנאים לשינוי משמורת הוכחת שינוי נסיבות מהותי מאז קביעת הסדרי המשמורת הקודמים הצגת ראיות המשך

שינוי שם לאחר גירושין הינו הליך משפטי המאפשר לאדם לשנות את שם משפחתו בעקבות הליך גירושין. על פי חוק השמות, התשט"ז-1956, כל בגיר רשאי לשנות את שמו באמצעות הודעה לפקיד הרישום במשרד הפנים. במקרה של גירושין, בן הזוג רשאי לחזור לשם משפחתו הקודם או לבחור שם משפחה חדש. תהליך שינוי המשך

שינוי שם משפחה של קטין לאחר גירושין הינו הליך משפטי המאפשר לשנות את שם משפחתו של ילד קטין בעקבות גירושי הוריו. על פי חוק השמות, התשט"ז-1956, שינוי שם משפחה של קטין דורש את הסכמת שני ההורים, או אישור בית המשפט לענייני משפחה במקרים בהם אין הסכמה הדדית. תנאים לשינוי שם המשך

שינוי תוקף של הסכם ממון הינו הליך משפטי המאפשר לבני זוג לערוך שינויים בהסכם ממון קיים שנחתם ביניהם, בהתאם לסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. השינוי מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך, וזאת כדי להבטיח כי השינוי נעשה מתוך הסכמה חופשית המשך

שיקולי בית המשפט במשמורת ילדים הינם המדדים והקריטריונים המנחים את בית המשפט בקביעת הסדרי משמורת לילדים במקרה של פירוד או גירושין. העיקרון המוביל הוא טובת הילד, כאשר בית המשפט בוחן מכלול של גורמים המשפיעים על רווחתו הפיזית והנפשית של הקטין. שיקולים מרכזיים יכולת ההורים לספק צרכים פיזיים ורגשיים קשר הילד המשך

שלום בית הוא מונח משפטי המתייחס להליך משפטי שמטרתו לשקם את מערכת היחסים בין בני זוג נשואים ולמנוע את פירוק התא המשפחתי. בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה מוסמכים להורות על הליך זה, במסגרתו נעשה ניסיון להביא את בני הזוג לפיוס ולשיקום הנישואין. מאפייני ההליך הפניית בני הזוג המשך

תביעה לביטול אבהות הינה הליך משפטי שבמסגרתו מבקש אדם הרשום כאביו של ילד לבטל את רישום האבהות, בטענה כי אינו אביו הביולוגי. הליך זה מוסדר בחוק מרשם האוכלוסין ובפסיקת בתי המשפט בישראל. תנאים להגשת התביעה קיום ספק ממשי לגבי האבהות הביולוגית הצגת ראיות מדעיות כגון בדיקת רקמות DNA עמידה במסגרת המשך

תביעה להגדלת מזונות הינה הליך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, במטרה להעלות את סכום המזונות שנקבע בפסק דין קודם. התביעה מתבססת על שינוי נסיבות מהותי שחל מאז מתן פסק הדין המקורי, המצדיק את הגדלת דמי המזונות. תנאים להגשת התביעה: שינוי משמעותי בצרכי הקטין (כגון: מצב המשך

תביעה להכרה באבהות הינה הליך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה, שמטרתו לקבוע באופן רשמי את זהות האב הביולוגי של ילד. תביעה זו יכולה להיות מוגשת על ידי האם, הילד (באמצעות אפוטרופוס), או האב המבקש להכיר בו כאב הביולוגי. מרכיבי התביעה בקשה לצו לבדיקת רקמות גנטית הצגת ראיות התומכות בטענת המשך

תביעה להפחתת מזונות הינה הליך משפטי המוגש על ידי החייב במזונות (בדרך כלל האב) בבקשה לבית המשפט להפחית את גובה דמי המזונות שנקבעו בפסק דין קודם. התביעה מתבססת על שינוי מהותי בנסיבות שחל מאז מתן פסק הדין המקורי. תנאים להגשת התביעה הוכחת שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי הרעה משמעותית במצבו המשך

תביעה למשמורת הינה הליך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, במסגרתו מבקש הורה אחד או שני ההורים לקבוע את הסדרי המשמורת על ילדיהם הקטינים. המשמורת מתייחסת לזכויות וחובות ההורים בנוגע לטיפול היומיומי בילד, חינוכו, בריאותו ורווחתו הכללית. מרכיבי התביעה פירוט נסיבות המשפחה והרקע להגשת התביעה תיאור המשך

תביעה לשלום בית הינה הליך משפטי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, במסגרתו בן זוג מבקש להשיב את היחסים הזוגיים למסלולם התקין ולמנוע את פירוק התא המשפחתי. תביעה זו מבוססת על העיקרון המשפטי של שימור התא המשפחתי והחובה ההדדית של בני הזוג לקיים חיי נישואין תקינים. מרכיבי המשך

תביעת הפרת חוזה ביחסי משפחה הינה הליך משפטי המוגש בעקבות הפרת התחייבויות חוזיות בין בני משפחה. תביעה זו מתייחסת להסכמים שנחתמו בין בני זוג, הורים וילדים, או קרובי משפחה אחרים, כאשר צד אחד מפר את ההתחייבויות שנקבעו בהסכם. סוגי הסכמים משפחתיים נפוצים: הסכמי גירושין הסכמי ממון בין בני זוג הסכמי המשך

תביעת כתובה היא תביעה משפטית המוגשת על ידי האישה לקבלת סכום הכתובה שהובטח לה בעת הנישואין. הכתובה היא מסמך משפטי המעגן את התחייבות הבעל כלפי אשתו לתשלום סכום כספי מוסכם במקרה של פירוק הנישואין או פטירתו. תנאים להגשת תביעת כתובה קיום כתובה תקפה וחתומה כדין פירוק הנישואין בגירושין או פטירת המשך

תביעת נזיקין בגין הפרת הסכם ממון הינה הליך משפטי המאפשר לצד הנפגע מהפרת הסכם ממון לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה. תביעה זו מבוססת על עקרונות דיני הנזיקין והחוזים, ומטרתה להשיב את המצב לקדמותו מבחינה כלכלית. יסודות התביעה קיומו של הסכם ממון תקף בין הצדדים הפרה מהותית של המשך

תוקף משפטי של הסכם גישור הינו המעמד החוקי המוענק להסכם שהושג בהליך גישור, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות והן עוגנו בכתב. על פי חוק בתי המשפט, הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט מחייב את הצדדים באופן מלא ומהווה מסמך משפטי לכל דבר ועניין. תנאים לקבלת תוקף המשך

תוקף משפטי של הסכם ממון הינו המעמד החוקי והאכיפות המשפטית של הסכם ממון שנערך בין בני זוג, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. תוקפו של ההסכם מותנה בעמידה בדרישות פורמליות ומהותיות שקבע המחוקק. תנאים לתוקף משפטי אישור ההסכם בפני רשות מוסמכת (בית משפט לענייני משפחה, בית דין רבני, המשך

תיק גירושין הוא הליך משפטי המתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו מוסדרים כלל ההיבטים הכרוכים בפירוק הנישואין בין בני הזוג. התיק כולל את מכלול הסוגיות המשפטיות והכלכליות הנלוות להליך הגירושין. נושאים עיקריים בתיק גירושין: הסדרת משמורת הילדים וזמני שהות קביעת מזונות ילדים ובן/בת זוג חלוקת רכוש המשך

תיקון רישום הורה במשרד הפנים הינו הליך מנהלי המאפשר שינוי או תיקון פרטי ההורה הרשומים במרשם האוכלוסין. הליך זה מתבצע בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, ומיועד למקרים בהם נדרש תיקון טעות ברישום, עדכון פרטים או שינוי בעקבות הכרה בהורות. תנאים לביצוע התיקון: הצגת מסמכים מקוריים המוכיחים את נכונות הפרטים החדשים המשך

תיקון תעודת נישואין לאחר גירושין הינו הליך משפטי-מנהלי המאפשר לבני זוג שהתגרשו לעדכן את מעמדם האישי בתעודת הנישואין המקורית. התהליך מתבצע באמצעות פנייה לרשם הנישואין במשרד הפנים או לבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות המקרה. תנאים לביצוע התיקון: קבלת פסק דין גירושין חלוט מבית הדין הרבני הצגת תעודת הנישואין המקורית הצגת המשך

תסקיר סעד הינו דוח מקצועי המוגש לבית המשפט על ידי עובד סוציאלי לסדרי דין, במסגרת הליכים משפטיים הנוגעים לענייני משפחה. התסקיר מספק הערכה מקצועית ואובייקטיבית של המצב המשפחתי, תוך התמקדות בטובת הילדים במקרים של סכסוכי משמורת, הסדרי ראייה, או אימוץ. מרכיבי התסקיר הערכת המצב המשפחתי הכולל בחינת יכולות ההורות של המשך